נולד בפוקשאני בשנת 1870. עלה לארץ ישראל בשנת 1882 .ידיעותיו וכשרונותיו עשו רושם מיוחד על הגנן הראשי של הברון רוטשילד, דיגור. נשלח ללמוד חקלאות באלגיר ובייחוד למד גידול ענבי יין וענבי מאכל.

מאיר אפלבוים למד שיטות מודרניות בתעשיית היין, בעצי ההדר והאשכוליות והתחיל לטפל בקרקעות הברון אדמונד רוטשילד. הוא פיתח את ענף ההדרים בארץ והיה בין הראשונים שנטעו פרדסים גדולים
(פרדס בן 700 דונם בחיריה, ליד פ"ת)., תוך עיבוד מתוכנן ולפי שיטות מודרניות.
החל משנת 1894 היה ראש הגננים של ראשון לציון. הקדיש מאמצים גם בשטח גידול הפרחים וייצאו היבול לארצות שונות.
אביו, יצחק אהרון אפלבוים השתתף בועידת פוקשאני בשנת 1881.

שניאור זלמן שכטר (1847-1915) , רב חוקר,מגלה הגניזה הקהירית

יליד העיר פוקשאני, בן למשפחת חסידי חב"ד. אביו היה שוחט הקהילה היהודית. לאחר שסיים את ביה"ס היהודי בעיר למד בישיבה והוסמך לרב. בשנים 1875-1879 למד בבית המדרש לרבנים בווינה ובברלין.
בשנת 1882 הזמין אותו השר משה מונטפיורי ללונדון כדי לשמש מורו לעברית וליהדות. עשר שנים אחר-כך, בשנת 1892 ש.ז. שכטר נתמנה מרצה לתלמוד ולספרות רבנית באוניברסיטה קמברידג' ובשנת 1910 היה נשיא הסמינר התיאולוגי היהודי בניו יורק. השתתף בקונגרס הציוני ה-11 , בווינה.
עיקר מפעלו קשור בגילוי ובהצלת הגניזה הקהירית וכן בפרסומה בקרב אנשי מדע. למעלה מ-100.00 דפים הועברו ממצרים לאוניברסיטת קמברידג'. ש.ז. שכטר היה קרוב ברוחו לתנועה הציונית.

ישראל שכטר (1847- 1912) ,חלוץ ממיסדי זכרון יעקב.

ישראל נולד בפוקשאני הוא אחיו התאום של שניאור זלמן. ישראל נשא לאישה את מרים-צבייה לבית שטיינברג. בפוקשאני נולדו בנם היינריך-היינה (1877) ובתם מינה. ( 1880).
ישראל סיים את ביה"ס היהודי בפוקשאני , הוכשר כשוחט וקיבל סמיכה לרבנות (1881). היה חבר ב"אגודת ישוב ארץ-ישראל". עלה לארץ בשנת 1882 בעלייה הראשונה, יחד עם בני משפחתו ועוד 200 משפחות. היה בין מייסדי זיכרון יעקב. מיד בהגיעם ארצה נולדה בתם מלכה ולאחר מכן נולדו בזכרון יעקב שפרה, לאה וציפורה.
לאחר מותה של מרים-צביה, נשא ישראל לאישה את האלמנה טובה אברמוביץ ולהם נולדו ארבעה ילדים: אבא, רחל, יצחק ודבורה. ישראל שכטר, בעל חלומות, איש חזון, הגיע יחד עם קומץ חלוצים באוניה לארץ ישראל, גילם במעשיו את הציונות המעשית והקים בגופו , יחד עם חבריו החלוצים, את הבסיס לישוב היהודי בארץ ישראל ולתקומת מדינת ישראל.

עשרת ילדיו של ישראל שכטר:

היינריך היינה- (1882-1968) - עלה לארץ עם הוריו. ב-1901 עזב את זיכרון לארה"ב. ב-1905 נשא לאישה את אסתר גולדנברג ונולדו להם שלושה ילדים: מרים-צביה, מרטין ומינה.

מינה - ( 1880-1918) עלתה לארץ עם הוריה. היא נשאה לדוד גולדנברג והם התגוררו בכפר תבור. נולדו להם שבעה בנים: יחיאל, זלמן, יצחק, דניאל, צבי, נחמן וישראל.

מלכה - (1882-1954) הייתה התינוקת הראשונה שנולדה בזיכרון יעקב. בהיותה בת 24 נסעה לבקר את אחיה היינה בארה"ב, עם שפרה אחותה. שבה ארצה ונישאה לשלום וינשטיין. נולדו להם ששה ילדים: מרים-צבייה, רות, רוחמה, ישראל ויגאל.

שפרה - (1886-) נולדה בזיכרון יעקב. בת 20 נסעה לארה"ב לבקר את אחיה ונישאה למוריס בן דודה אהרון. נולדו להם שלושה ילדים: ישראל, נאנסי, ורועי. כיום היא מתגוררת בניו יורק.

לאה- (1888-1928) נולדה בזיכרון יעקב. נישאה לצבי נשרי. הם התגוררו בתל אביב ובהרצלייה. נולדו להם חמישה ילדים: ישראלה, שמשון, דוד, מרים, ורינה.

צפורה- (1892-1967 ). נולדה בזיכרון יעקב. היא נישאה ל מנחם –ליב גנוסוב מדרום אפריקה. נולדו להם ארבעה ילדים: נחמה, ישראל, הרצל ומרים. ציפורה הייתה ממייסדי קיבוץ ניר דוד.

אבא - (1894-1977) נולד בזיכרון יעקב. נשא לאישה את לאה ליבוביץ. אבא היה ראש המועצה הראשון של זיכרון יעקב. נולדו להם בן ישראל ובת יובלה.

רחל - (1897) נולדה בזיכרון יעקב. נישאה לראובן שינפלד. ונולדו להם בן - ישראל ושתי בנות מינה ואביגיל. רחל התגוררה בבית אבות אפעל ונפטרה.

יצחק - (1898) נולד בזיכרון יעקב. הוא נשא לאישה את עדינה שפירא. נולדו להם ארבעה ילדים: לאה, ישראל, זוהר ויונינה. מתגוררים בחיפה.

דבורה - (1900-1975) נולדה בזיכרון יעקב. נישאה לאשר שצמן מבנימינה. נולדו להם בת מרים ושני בנים צבי וישראל.

דר' פרידיריך קרמניצר

דר' פ. קרמניצר שימש כרופא בעיר פוקשאני, עשרות שנים כולל תקופת מלחמת העולם הראשונה .
הוא פעל ותרם רבות בתחום בריאות הציבור והטיפול באוכלוסיית העיר, יהודים ולא יהודים, לעתים קרובות ללא תמורה. טיפל במיוחד בילדים ובאוכלוסייה הענייה של העיר. אחרי מלחמת העולם הראשונה, מועצת העיר פוקשאני ,החליטה לקרא רחוב על שמו כאות הוקרה על פעילותו ותרומתו של דר' פ. קרמניצר.
בשנת 1940 החליפו שלטונות העיר את שם הרחוב, בלחץ אנשי " משמר הברזל " והלגיונרים.