מסמך משנת 1800 המתאר עסקת חליפין.אב מנזר מארה ו- פרצ'יסטה Mera si Precisa מאשר בכתב שמסר לקהילת השטעטל פוקשאני מגרש לבניית בית כנסת, תמורת כרם של 10 דונם שהיה שייך לכורמים יהודים. מסמך זה בא להנציח מצב שהיה קיים קודם לכן.המנזר העביר לידי הקהילה היהודית שטח ברחוב COTESTI ושם נבנה בית הכנסת בעיר.

במרד היוונים נגד התורכים, ב-1821 העלו המורדים את העיר באש, הציתו ובזזו בתי יהודים ואת בית הכנסת .התעללו ביהודים ומספר יהודים שלא הספיקו להימלט נרצחו. באותה תקופה כיהן כרב העיר הרב גולדרינג. מ.מרגוליס היה הגבאי במשך כ-20 שנה.
בשנת 1859 מנתה הקהילה היהודית בפוקשאני 1,855 נפש. בתקופה זו, החלו להתפתח חיים קהילתיים מאורגנים. לראשונה ,חנכו בית-ספר יהודי ובשנת 1866 החלה לפעול אגודה סיעודית "לב אחד", למתן סיוע ליתומים, לתלמידים, לקשישים וליהודים עניים, במזון ובביגוד.
ליאון גרינברג היה המייסד ויו"ר "לב אחד ".הוא פרסם תקנון האגודה. אחריו היה מנדל רפפורט, יו"ר האגודה.
בשנת 1874 נפתח בפוקשאני בית ספר לבנים בו למדו 200 תלמידים ב-3 כיתות ובשנת 1888 למדו בו 300 תלמידים. ב-1898 נוסדו בידי הקהילה שני בתי ספר - אחד לבנים ואחד לבנות. בשנת 1899 הוקם בפוקשאני בית ספר לבנות, בתרומתו של הבנקאי וילהלם שלייר (Schleyer) . גם ריהוטו של בית הספר היה מתרומתו של ו. שלייר. בדרך כלל הקמת מבנים לבתי ספר החלה עם תחילת פעילותה של יק"א ברומניה. א.,ג. דוידסקו , בוגר בית ספר לאדריכלות בפריז, תכנן את מבני בתי הספר היהודיים.
עוד דמות חשובה בפוקשאני היה הבנקאי דר' שטרלישר Strelischer .בעזרת תרומתו ניתן היה לפתוח מחדש את בית הספר לבנים. הרופא דר' פ. רוזין תמך בו בפעולתו.
בעיר פעל המחנך, המורה והסופר ישראל טלר, שליח העיתון העברי "המגיד". רוב יהודי פוקשאני התפרנסו ממלאכה, מיעוטם ממסחר כללי, מסחר בתבואה וממסחר ביינות, מהם שהיו בעלי כרמים או חוכרי כרמים וחוכרי אחוזות מבעלי האחוזות שבסביבה. אחד מהם היה שלמה זיבאליס חוכר אחוזות יהודי מפוקשאני, במחצית המאה ה- 19 .
בשנת 1885 החל לפעול גן ילדים ראשון לילדי הקהילה, ביוזמתו ובתרומתו של זיגיסמונד גוטפריד Sigismund Gottfried .
בשנת 1896 נבנה ההיכל הגדול TEMPLUL CEL MARE ועל ידו נבנו שני בתי תפילה וגם משחטת כשרה לעופות.ב . מרגוליס שימש יו"ר חברה קדישא של הקהילה ובנוסף היה גם הגבאי של בית הכנסת הגדול- ההיכל.
בשנת 1900 הייתה בצורת קשה בכל רומניה ויהודי פוקשאני עזבו את העיר, חלק לכיוון אסיה הקטנה לעסוק שם בחקלאות וחלק גדול, כמה מאות משפחות, היגרו לארה"ב.
בשנה זו התחיל להופיע בעיר העיתון האנטישמי "סאנטינלה " Santinela שנערך בידי האנטישמית טיצה פאוולסקו .Tita Pavelescu העיר הייתה למוקד של שנאת יהודים תוך ניסיון לעלילת דם. היהודים היוו כל הזמן מטרה ונושא מרכזי להסתה נגדם.
ב-1874 החל לפעול בית הקברות היהודי הנוכחי בעיר בדרך אל ה - Crang .
בשנה 1901 נקבע לראשונה השם Strada Evreiasca , " רחוב היהודים ", לרחוב שבו גרו רוב יהודי העיר .
היהודים בעיר הקימו תעשיה ענפה בעיר :
בשנת 1894 יש להזכיר את בית החרושת לשימורים של ה. פרראייר ( Frejer ) .
בית חרושת לאריגים-מפעל טקסטיל FOCSANI TESATORIA , בבעלותו של בויום סטרולוביץ BUIUM STRULOVICI
בית חרושת לסבון,מפעל סודה לשתיה של ה.פראייר FREYER ,טחנת קמח ובנק להלוואות זעירות - "מרמורש בנק". (הבנק נוסד על-ידי היהודי יעקב מרמורש בבוקרשט עם סניפים רבים ברומניה ואחד מהם היה בפוקשאני. (ב-1910 הבנק הוחרם על-ידי השלטון).
היהודים בעיר הוכיחו במעשיהם ,שהם מסוגלים להתערות ולפתח את כלכלת העיר וליצור מקומות עבודה ליהודים ולא יהודים.
ב-1910 הוכרז בפוקשאני חרם על סוחרים יהודיים. בעיר היו 245 סוחרים יהודים מתוך 600 סוחרים סה"כ. באווירה של אנטישמיות כנופיות של אספסוף היו צועקים :" אל תקנו מן היהודים שום דבר-אפילו לא מחט אחת" או
"היהודונים לפלסטינה " " Jidanii la Palestina ”
בשנת 1913 וילהלם שלאייר ייסד יחד עם ד"ר י. נאכט בית תמחוי לעניי העיר. סטרול סוליצר, בנו של סטרול סוליצר ומאיר קופלר תרמו כל יום 3 ק"ג בשר קמח, ביצים, בצל, עצים בחורף ומצות לחג הפסח לעניי העיר, דרך בית התמחוי וועד הקהילה .
ב-1920 הופיע עיתון אנטישמי שני "ראציוניה " Ratiunia שתומכיו נשבעו, שוב, שלא יקנו דבר אצל היהודים. יוצא אפוא שפוקשאני שימשה מרכז לפעילות אנטישמית וממנה יצאה תעמולה נגד היהודים לכל המדינה .
במקביל, העיר נעשתה למרכז של פעילות ציונית. בחודש פברואר 1912 ביקר בה נחום סוקולוב מלווה על-ידי דר' יעקב נאכט, לציון 30 שנה לקיומו של הקונגרס הציוני שנערך ב-1881, בפוקשאני.
בחודש אוקט' 1924, נערך באולם התיאטרון פאסטיה PASTIA בעיר, משפטו של מנהיג התנועה האנטישמית הקיצונית "משמר הברזל" GARDA DE FIER קורנליו זלאה קודראנו CORNELIU ZELEA CODREANU שהיה מעורב ברצח פוליטי של מאנצ'יו MANCIU , מפקד משטרת העיר יאסי. 
בהזדמנות זו, הובאו לעיר כנופיות אנטישמיות מכל רחבי רומניה ששדדו ועשו מעשי ביזה בבתים יהודיים, לקול קריאות "מוות ליהודים". בית הכנסת הגדול נהרס , כל הריהוט והחלונות נופצו .
בשנת 1924 החל להתפרסם (לתקופה פריודית) עיתון לוקאלי של הקהילה ביוזמת ד"ר פליטמן ועו"ד ז'אק ב. יאנקונסקו “ UNIREA ”, שהיווה מוקד להתבטאות בנושאים יהודיים, תרבותיים ואקטואליה .
בשנת 1933 התפרסם עיתון נוסף בשם ACTIUNEA NOASTRA שגם הוא היווה במה למתן מידע בנושאים יהודיים ולא יהודיים .
ערב מלחמת העולם השניה כיהן כנשיא הקהילה לאזר פילדרמן.בעיר היו שמונה בתי כנסת, על-פי מקצועות המתפללים,בית ספר תיכון ,שני בתי ספר יסודיים,גן ילדים ומרפאה .
ברעידת אדמה שפקדה את העיר בלילה שבין 9 – ל10 נובמבר 1940 מצאו השלטונות שעת כושר לתואנה שבית הכנסת הגדול –ההיכל Templu ובית התפילה הקטן על-ידו שנפגע ברעש האדמה, יש בהם סכנה ויש להרסם .