אחד מתפקידיה החשובים של הקהילה התבטא בחינוך הדור הצעיר. היה זה מחובתם של ההורים ללמד את ילדיהם ידיעת קרא וכתוב וערכי מוסר. אפשר לקבוע בוודאות כי בקרב הקהילה היהודית היה אחוז אלה שלא ידעו קרא וכתוב הנמוך ביותר בעיר.
בשנת 1866 חנכו לראשונה בית ספר יהודי בקהילה , אך כעבור שנתיים נסגר, מחמת מחלקות קשות , בעיקר התנגדות החוגים החרדים בעיר.
בשנת 1869 , קבוצה של נכבדים יהודים מהעיר פנתה להנהלת העיר, בבקשה להקים בית ספר ציבורי לתלמידים יהודים. עד אז, התלמידים היהודים למדו בבתי ספר רומניים.
בשנת 1874 נפתח בית הספר היהודי מחדש ולמדו בו 200 תלמידים. בשנת 1888 למדו 300 תלמידים.
בשנת 1889 החלה בנייתו של בית הספר הראשון לבנות שהושלם בשנת 1901, הודות לתרומתו של וילהלם שלאייר SCHLEYER , בנקאי אמיד מנכבדי הקהילה. גם ריהוטו של בית הספר היה מתרומתו שלו. שלאייר.
א.ג. דוידסקו ,בוגר בית הספר לאדריכלות בפריס, תכנן את מבני בית הספר היהודיים.
בשנת 1900 נוסדה אגודה סיעודית הנושאת את השם "עזרה לתלמיד"
בשנת ,1903דר' שטרלישר, בנקאי אמיד, דמות נוספת חשובה ביותר, תרם למען פתיחתו והרחבתו של ביה"ס לבנים. דר' פ. רוזין ,פעיל בהנהלת הקהילה תמך בפעולתו.
א.ג. דוידסקו היה האדריכל והמתכנן של ביה"ס בו נערך הקונגרס הציוני בשנת 1881.
המגרש עליו נבנה ביה"ס נרכש על ידי הסוחר מקס גולדנטל.
כיום מבנה בית הספר נהרס ואיננו.
מורים ומחנכים בבית הספר היהודי לבנים ולבנות.
אלה תוצאות מאמצי לאתר את מורי בית הספר לבנים ולבנות במהלך הדורות:
שלמה זיבאליס מורה בבית הספר לבנים, במאה ה-17.
דר' יעקב נאכט היה מנהל ביה"ס היהודי לבנים מ-1901. ניהל את ביה"ס ביד רמה, והנהיג סדר ומשמעת בבית הספר.
אנה וקסלר הייתה מנהלת ביה"ס היהודי-רומני לבנות משנת 1906 ועד 1920. בעלת הכשרה פדגוגית, הנהיגה תוכנית לימודים מיוחדת על פי מודל של בתי ספר בחו"ל. בשנים אלה פעלו שני בתי ספר יהודיים, אחת לבנים והשנייה לבנות.
במהלך השנים גדל בי"הס ונפתחה כיתת גימנסיה לבנות, כיתה חמישית.
י.מ. אורדינונג , מורה לעברית בביה”ס היהודי לבנות משנת 1905 ואילך. בעל הכשרה פדגוגית. הציע להנהלת ארגון המורים היהודים לערוך סיור למורים לעברית בפלסטינה.
דב סופרין מורה, מחנך וסופר כשרוני בביה"ס לבנים. כתב והוציא לאור מספר חוברות לימודים בעברית. פרסם מאמרים בעיתון "המגיד" "הצפירה" ן" המליץ", על פעילות למען יישוב ארץ ישראל. הכין תוכנית לימודים בענברית לשלש שנים לכתות א-ב-ג.
ישראל טלר (1836-1924) מורה ומחנך ביה"ס היהודי לבנים. מפעילי תנועת "חיבת ציון". בשנת 1883 חיבר שיר בשם " שיר המעלות" וכתב ספר בשם " היגיון הלב". עוד ברומניה הרבה לכתוב בעברית. עיקר פעילותו הייתה בחקר הלשון העברית. עוד ברומניה הרבה לכתוב בעברית. עלה לארץ בשנת 1887.
אדולף הופמן היה מנהל ביה"ס העממי לבנים משנת 1925 ואילך. היה מחנך ומורה אהוב ונערץ. בפי התלמידים כונה MOS DILICA .
הרב נחום דרברמדיגר-רחמני היה מורה לעברית, מחנך דגול,בביה"ס העממי לבנים משנת 1938. בנו של רבי אברהם יעקב דרברמדיגר, נכד ונין , נצר ישיר של הרב לוי יצחק מברדיצ'ב .
רחל גבר הייתה מנהלת בית הספר לבנות, משנת 1938 . זכתה להערכה רבה. בעלת רמה פדגוגית גבוהה.
דב בלונדר היה המורה לעברית בבית הספר לבנות, בשנות 1940 ואילך.עלה לארץ בשנת 1949, גר בבאר שבע והיה פעיל במפלגה הפרוגרסיבית.
בית הספר התיכון LICEUL EVREIESC
נוסד לקראת שנת הלימודים 1940 על ידי פרופ' ברנרד פופוביץועו"ד ז'אק ינקונסקו. בביה"ס פעלה ספריה שבה היו 1800 ספרים בשפות שונות. מוסדות רומניה הסמיכו את ביה"ס כמרכז בחינות גמר ל-5 ערים ממחוז פוטנה: BARLAD , TECUCI, BUZAU , RAMNICUL SARAT
יעקב גבור-מנהל ביהס התיכון הראשון ומורה לגיאוגרפיה , דויד בריק, איזידור אלטרוביץ, אידה קנול- מורים לשפה הרומנית בגימנסיה.
יוסף פופוביץ -מורה לשפה הצרפתית,
עו"ד סמי לזר- מורה לפילוסופיה, רוזמן טיבריו –מתימטיקה,
מהנדס מרטין ברקוביץ –פיזיקה,
ריטה קלרה לוזניאנו-מדעי הטבע,
דר' פרידיריך מאירוביץ –רפואה מונעת, מהנדס רבינוביץ- ציור,
מיזי זילברמן- מוזיקה, ז'ומה- חינוך גופני.
סטודנטים לשעבר לימדו כמורים מחליפים: סמי לזר, ג'יקה מינצר,ליקה לזרוביץ ואברמוביץ.
אפרים משה בן אלכסנדר שוורץ שהיה מכונה (1812-1870) Cilibi Moise
מאיר שפר
קיבל עיטור של ציון לשבח בתערוכה העולמית בווינה בשנת 1873 על הבגדים המעולים שתפר לנשים, במסגרת עיצוב אופנת נשים. (מתוך העיתון STEAGUL מיום 9.5.1883
סופרים ומשוררים
סילביו גוליגר – כינה את עצמו GEORGE SILVIU יליד פוקשאני (1899-1971)
למד משפטים בבוקרשט, אבל הקדיש עצמו לספרות ילדים. כתב מחזה לילדים " CIUFULICI ''. היה עורך העיתון ULTIMA . פרסם שלושה ספרי שירה: "פרחים ופרפרים" ב-1922, "תבוסות" ב-1934 ו- "פאיסיה בעל- התהילים אומר" ב-1935, כתב משלים וכתב ספר על ניטשה ב-1937. היגר לפריס.
ליאופולד גולדשטיין -כינה את עצמו CAMIL BALTAZAR
. יליד העיירה מרה ליד פוקשאני (1902-1977) .מן הבולטים שבין הסופרים והמשוררים היהודים ברומניה..שירין הקנו לו את התואר " משורר האור".ספרו הראשון ,"תפילות ערבית" ב-1923, "חלילים של משי" ב-1924.
אוזיאס רובין ׁ(1924-1993) כינה את עצמו , SADI RODEANU
סופר שתיאר את החיים בהומור רב ובצורה עוקצנית-סטיריקן. עלה לישראל ב-1973. כתב ועיתונאי ב- תחייתנו VIATA NOASTRA
|
