זה היה אחרי כיבוש רומניה על ידי הגרמנים, כיבוש שנעשה בהסכמה מלאה של השלטון הרומני. בעיר פוקשאן, בה גרתי עם משפחתי, הופעלו לא מכבר הגבלות על היהודים: החל מהחובה לשאת טלאי צהוב, סילוק התלמידים היהודים מבתי הספר הממלכתיים, פגיעות בבתי העסק היהודיים, גיוס המבוגרים לעבודות כפייה ועוד.

אני נזכר באירוע יוצא דופן שאתאר להלן: בליל חורף חשוך, כארבע שעות אחרי תחילת העוצר, שמענו דפיקות חזקות על תריס דלת הכניסה לביתנו, מלוות בקריאה בגרמנית: "אופמכן"! – לפתוח! בהלה אחזה בנו, הצטופפנו בשתיקה מוחלטת – אולי, אולי האיש ילך... ואולם, הדפיקות בדלת גברו והתחזקו, הפעם מלוות בקריאה: "דויטצ'ה אופיצר, קווארטיר"! - קצין גרמני – אירוח!

כשדודי, שבביתו גרנו, פתח את הדלת נגלה לעינינו קצין גרמני בדרגת לויטננט (סגן), על דש מעילו סמל ה"אס-אס" SS)) והוא חוזר בתוקף על דרישתו: "אירוח"! התמלאתי פחד וכך גם שאר בני הבית. דודי, שדיבר גרמנית, הסביר לאיש ה"אס-אס" שאנו שבע נפשות בדירה קטנה ואיך אפשר לארח עוד אדם נוסף?

הגרמני הנמיך את קולו והחל לחקור אודות צעיר הבנים בבית, שמו והיכן הוא נמצא! מאופן הצגת השאלות הובן שהצעיר, בנו הצעיר של בעל הבית, הוא סיבת בואו של הגרמני לביתנו ובלית ברירה הוא נקרא מהחדר הסמוך בו נמצא והוצג בפני הגרמני. בן דודי, חיים זילברמן - זה שמו של הצעיר - והגרמני נכנסו לחדר וסגרו את הדלת אחריהם. ישבנו בלב רועד, חרדים למה שקורה שם בחדר. לא שמענו קולות ולא רעשים בלתי סבירים וחיכינו בדריכות.

כעבור זמן נפתחה הדלת, בן דודי והקצין הגרמני יצאו מחויכים ואז דיבר הגרמני בשפה הרומנית ואמר: "אני איצ'ו הרציג, חבר בתנועת הנוער הציוני. באתי להתארח בביתכם כדי להפעיל את בנכם להיות "איש הקשר" לחידוש הפעילות הציונית של התנועה בעיר פוקשאן!

איצ'ו הרציג הוא יצחק ארצי – איש המחתרת של תנועת הנוער הציוני ברומניה, ולימים חבר כנסת וסגן ראש עיריית תל-אביב.

סיפור ששמעתי מפי חברי כרמל שכטר מרמת השרון
שמעון ( נלו) שטינברג