|
"פורים קטן", ימי פורים קהילתיים, מקומיים, ארציים
ומשפחתיים
קהילות ומשפחות ציינו יום אחד בשנה
שבו אירע להם נס כמו הצלה מצרה, מגזרה, רצח, פוגרום, רעידת
אדמה,שרפה או פורענויות אחרות, וקבעו "פורים קטן" מיוחד בתאריך
זה. הן הקדימו בתענית, נהגו לעשות סעודת הודיה ללומדי תורה, לתת
צדקה, להדליק נרות כמו ביום טוב, לומר מזמורי תהילים ו"על
הנסים", לקרוא בבתי הכנסת במגילות, לשיר פיוטים שנתחברו במיוחד
לציון הנס, להיבטל ממלאכתם ולשלוח "משלוח מנות ומתנות לעניים. הן
הנחילו את יום הנס הזה לבניהם ולדורות הבאים אחריהם.
רבי אברהם בן יחיאל מיכל דנציג, דיין
בווילנא (1820-1748) מחבר ספרי הלכות: "חיי אדם", "חכמת אדם"
ובינת אדם", כתב "שמי שאירע לו נס, וכל שכן בני עיר, יכולים לתקן
הסכמה עליהם ועל הבאים אחריהם, לעשות אותו יום לפורים". ואכן קרה
לו עצמו ולמשפחתו נס בתקס"ד (1804) כאשר אש אחזה בבית אוצר אבקת
השריפה בעירו וביתו ועוד בתים רבים נהרסו ונשרפו. 31 איש נהרגו,
והוא ובני משפחתו רק נפצעו ורק כפסע היה בינם ובין המוות. רבי
אברהם דנציג קבע את יום ההצלה הזה ל"פורים קטן", וקרא לו ביידיש
"פולווערפורים" (פורים של אבק השריפה").
בדורנו נקבע "פורים דרומניה" ביום ד' באלול תש"ד (23 באוגוסט
1944). ביום זה ניצלו ממוות כ-400 אלף יהודי רומניה, כמחצית מכל
היהודים בארץ זו, בזכות שחרור רומניה על ידי הצבא האדום הסובייטי
מציפורני הצבא הנאצי. הגרמנים התכוונו להפוך מדינה זו, ככל שאר
מדינות אירופה, ל"יודן ריין" – נקייה מיהודים, אולם לשמחתנו הם
לא הספיקו כיוון שרומניה שוחררה שמונה חודשים וחצי לפני תום
המלחמה.
בין חיילי הצבא האדום ששחרר כמחצית מיהודי
רומניה היו גם חיילים יהודים. רומניה הצטרפה ל"בנות הברית",
וחייליה נלחמו נגד הגרמנים. הרודן יון אנטונסקו וסגנו, ראש
הממשלה מיכאי אנטונסקו ושרים אחרים נעצרו, הובאו למשפט והוצאו להורג.
המלך מיכאי הראשון (שאמו המלכה-האם הלנה הוכרה על ידי "יד
ושם" כ"חסידת אומות העולם") הכריז על הפלת הדיקטטורה של אנטונסקו
ועל יציאת המדינה מבית "הציר". יום 23 באוגוסט 1944 נחרט בזכרונם
של יהודי המדינה כ"פורים דרומניה", יום ההצלה ממוות, יום הנס,
הפדות והיציאה מאבל ליום טוב ו"אתחלתא דגאולה". יהודים התהלכו
זקופי קומה והורגשה אווירה של חופש וחרות. נראה היה שהאנטישמיות
פסקה ותנועות נוער ומפלגות ציוניות החלו לקום, בהן "בני
עקיבא, "תורה ועבודה", "הפועל המזרחי" ו"מזרחי", "פועלי אגודת
ישראל" ו"אגודת ישראל" ותנועות אחרות שכללו עשרות אלפי חברים,
ועשרות פלוגות הכשרה שהכשירו את החלוצים להתיישבו בארץ ישראל.
תנועות הנוער הציוני ערכו תהלוכות ומצעדים בדגלי כחול-לבן
ברחובות הערים והשמיעו שירים עבריים ללא פחד ומורה. העלייה החלה
וההרגשה הכללית הייתה שקרבו ימות המשיח. במשך השנים עלו
מרומניה כ-350,000 יהודים, שהקימו עשרות קיבוצים ומושבים והצטרפו
גם להתיישבות הוותיקה. ברומניה עצמה נותרו כיום אלפים אחדים של יהודים.
ד"ר יעקב גלר
|
